#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמג. קרובתו של רב נחמן מכרה כתובתה בטובת הנאה ונתגרשה ומתה ובאו הלקוחות ליטול אותה מבתה. איזו עצה נתן ר""נ, מדוע נתן ומדוע התחרט? "	"שתמחול הבת את חוב הכתובה לאביה שהרי אפילו יורש מוחל וכשימות אביה תירשנו. ר""נ נתן העצה כיון שיש דין של ומבשרך אל תתעלם. לבסוף התחרט מפני שאדם חשוב שאני לפי שלמדים הימנו, ויש שיעשו כן אף שלא לקרובים."	כתובות פו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמד. המוכר שט""ח לחבירו וחזר ומחלו האם צריך לשלם וכמה? "	"מאן דלא דאין דינא דגרמי מגביה ביה דמי ניירא בעלמא, כלומר אומר לו שלא מכר לו אלא הנייר והרי הוא בידך <sup>צג</sup>. מאן דדאין דינא דגרמי מגבי ביה דמי שטרא מעליא ופרש""י כל החוב שבתוכו. והתוס' (ד""ה תיזיל) הביאו פירוש ר""י שלא מתחייב מדינא דגרמי אלא הדמים שנתנו על השטר ולא כל שוויו.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צג.  והרא""ש הביא חכמי פרובינצא שצריך המוחל לפרוע ללוקח דמי השטר דכיון שמחלו הרי הוא כפרוע, וצריך להחזירו ללוה כי הוא הנותן שכר לסופר והנייר שלו. (3)</span>"	כתובות פו. ותוס' 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמה. מי שיש עליו כתובת אשה ובע""ח ויש לו קרקע וכסף או רק קרקע שמספיקה לאחד מה עושים ומדוע, ובאיזה אופן מדובר? "	"אם יש לו קרקע וכסף נותנים הכסף למלוה שהרי הלוה מעות, ואת הקרקע לאשה שזו סמכה על שיעבוד הקרקע והיא לא נתנה כלום, ואם בשביל נכסי צאן ברזל הנישומין בכתובה הוא זכה בהם מיד וזו צירפתן עם הכתובה על שיעבוד הקרקע.<br>אם יש רק קרקע שמספיקה לאחד נותנים אותה לבעל חוב כדי שלא ינעול דלת בפני לווין ואין נותנים לאשה שיותר ממה שהאיש רוצה לישא אשה רוצה להנשא. כתב רש""י דוקא שהשטרות נכתבו ביום אחד, אבל אם קדמה זמן הכתובה היא גובה."	כתובות פו. 		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמו. לר""ת אלו דינים חלוקים למלוה, לניזק ולשכיר? "	"כתבו התוס' (ד""ה לבעל חוב) למלוה אם יש לו כסף אינו יכול לסלקו בקרקע. לניזק אפילו יש לו כסף יכול לסלקו בקרקע. לשכיר אפילו אין לו כסף א""ל לך טרח מכור והבא כסף."	כתובות תוס' פו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמז. א""ל רב כהנא לרב פפא לדידך דאמרת פריעת בעל חוב מצוה. אמר לא ניחא לי דאיעביד מצוה מאי. כיצד ביארו התוס' את שאלתו? <br>"	"כתבו התוס' (ד""ה אמר) שלשה פירושים לשאלתו:<br>א. הרי פשיטא שכופין, ומה שייך לקרותו מצוה.<br>ב. דבעא מיניה אם כופין אם לאו, אע""ג דפשיטא דלנכסי יתומים גדולים נזקקין הנ""מ היכא דלא אמרו לא ניחא לן למעבד מצוה, אבל היכא דאמרו מאי.<br>ג. דאתולה מעותיו בעובד כוכבים קאי שחייבו רב חמא למכור קרקעו וזה שייך רק אם נאמר שיש שעבוד על המעות, ולשיטתך שאף בגדולים אין גובים אלא מקרקע א""כ אין כלל שעבוד על המעות."	כתובות תוס' פו.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"שמח. הרי זה גיטך ולא תתגרשי בו אלא לאחר שלשים יום והלכה והניחתו בצידי רה""ר או באגם או בסימטא האם היא מגורשת? "	"בצידי רה""ר לרב חסדא לל""ק אינה מגורשת לאיכא דאמרי מגורשת. באגם מגורשת. בסימטא כתבו התוס' (ד""ה אדרבה) שלרב ושמואל מגורשת. ובדעת ר' יוחנן הקשו סתירה שלענין משוך פרה זו ולא תיקני עד לאחר שלשים קנה ואפילו עומדת באגם, ולפי""ז מגורשת, ואילו גבי תפיסה אמרו ר' יוחנן וריש לקיש שמועילה תפיסה אפילו בסימטא, ולפי""ז אינה מגורשת <sup>צד</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>צד.  ובתוס' הרא""ש כתב ולי נראה דאינו קשה, דר' יוחנן וריש לקיש מודו שפיר דמשיכה קונה בסימטא, אלא דסברי דלא הויא ברשות היתומים אם לא שיהיה בביתם ולא מהני אם הוא במקום הראוי לקנין, ובהך סברא פליגי אדרב ושמואל, עכ""ד. ולפי' בסימטא לכ""ע מגורשת.</span>"	כתובות פו: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שמט. אלו שבועות יכול בעל להשביע את אשתו לכתחילה בטענת שמא כשהיא תחתיו והאם יכול לגלגל עליהם? 	"לת""ק אם הושיבה חנוונית או שמינה אפוטרופיא משביעה שלא עיכבה בידה כלום. לר' אליעזר אפילו על פילכה ועל עיסתה. לת""ק אי אפשר לגלגל עליהם, ופרש""י משום שבטענת שמא הוה שבועה מדרבנן ואין מגלגלין בשבועה דרבנן. והתוס' (ד""ה רבי אליעזר) כתבו שבמס' שבועות מח,ב מסקינן שמגלגלים בדרבנן, אלא טעמא דת""ק שאין מגלגלין דאמרה ליה כיון דדייקת כולי האי לא מצינא דאידור בהדך. [לרב פפא לקמן פח,א ר' שמעון חולק שאין משביעה כלל]."	כתובות פו: ותוס'		
